<h1>בה"ג הלכ' מיאון</h1>
<h2>דף יח:</h2>
[נדה מ"ז ע"ב] אמר רב הילכתא ככל הני פירקין מעת לעת, ועולא אמר דתנן תנן ודלא תנן לא תנן. בשלמא לעולא היינו דעד הכא קתני יום אחד והכא לא קתני יום אחד, אלא לרב ליתני, ועוד תניא רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אליעזר שנת עשרים שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת עשרים לכל דבריה, הורה רבי בלוד שנת שמונה עשרה שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת שמונה עשרה לכל דבריה. בשלמא רבי ורבי יוסי בן כיפר לא קא קשיא הא כבית שמאי הא כבית הילל, אלא לרב קשיא, תנאי היא דתניא שנה האמורה בקדשים ושנה האמורה בבתי ערי חומה ושתי שנים שבשדה אחוזה ושש שבעבד עברי ושבבן ושבבת כולן מעת לעת. אמר רבי יצחק בר נחמני א"ר אלעזר (מ"ח.) הלכה כרבי יוסי בן כיפר שאמר משום רבי אליעזר. אמר רבי זירא אי זכאי איסק ואיגמרה לשמעתא מפומה דמרא, כי סליק, אשכחיה לרבי אלעזר א"ל אמר מר הלכה כרבי יוסי בן כיפר, אמר ליה מסתברא כוותיה אמרי, מדכוליה פירקין קתני יום אחד והכא לא קתני ש"מ מסתברא כוותיה.
<h2>דף כט.</h2>
[קידושין ס"ט ע"א] ר' טרפון אומר יכולין ממזרין לטהר, כיצד, ממזר שנשא שפחה הולד עבד שיחררו נמצא הבן בן חורין וכשר לבא בקהל. איבעיא להו ר' טרפון לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר, ת"ש דאושפיזכני דרבי שמלאי ממזר הוה א"ל אי קדמת אדעתין טהרתינה לבנך, אי אמרת לכתחילה קאמר שפיר, אלא אי אמרת דיעבד קאמר, מאי ניהו דאזל וגניב ומזדבן בעבד עברי, ועבד עברי בשני ר' שמלאי מי הוה והתניא אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, ש"מ אפילו לכתחילה קאמר, ש"מ. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון דולד במעי שפחה אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב (יחזקאל כ"ג, כ') אשר בשר חמורים בשרם. והילכתא (ס"ח:) בנך מישראל קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגוי ומן השפחה קרוי בנך אלא בנה.
